ההדבקה בגימנסיה העברית. מה היה קורה אם היה מדובר במוסד חרדי? ולמה זה קורה?

כמאה ושבעים חולים מקרב תלמידי ומורי המוסד החילוני הראשון בירושלים.

הגימנסיה העברית, מוסד שהוקם מתוך רצון לפרוץ גדר ולקעקע את קדושת חומות ירושלים. היה זה המוסד הראשון בירושלים דאז, בשנת תרס"ט, בו לא התקיימה הפרדה בין בנים לבנות רח"ל. רבני ירושלים התנגדו בכל עוז, וסופרי קורות הימים מספרים על קריאות רבנים שפורסמו נגד המוסד, ועל כך שיהודי ירושלים החרדים "זרקו אבנים" כנגד המוסד.

איננו יודעים חשבונות שמים, אך העובדה שבימים בהם בכל הארץ ההדבקה מקורונה כמעט ונעלמה, ולמרות החזרת כל מערכת החינוך לפעילות שגרתית, רק במוסד זה נרשמה הדבקה ועוד ברמה גבוהה כל כך, אומרת דרשני.

אנו צופים שיהיו קולות שיזעקו על כך שכותבים כך, אבל ננסה לחשוב מה היה קורה אם ההדבקה הייתה חלילה במוסד חרדי. הקולות מחרישי האוזניים של הקריאות על החזרת הסגר על הציבור החרדי כולו, ללא כל התחשבות בצרכי המשפחות החרדיות, ללא התחשבות במאות אלפי ראשי בית אב שאינם יכולים להתפרנס ולהביא טרף לביתם, היו מחרישות את האזניים.

אז מותר גם לנו לכתוב כמה מילים, ולנסות לעורר את מי שרוצה להתעורר. אולי הגיע הזמן לשוב אל אבינו שבשמים ולסגור את המוסד החילוני הראשון בירושלים? ואולי גם את כולם?

נציין, שבשנת תרע"א, עת החליטה ההסתדרות הציונית לתמוך לראשונה במוסד, הרי שהחלטה עוררה ביקורת והתנגדות עזה מצד נציגי המזרחי: נאמנים לשיטתם סירבו להיות שותפים בעל כורחם "במימון ובמתן הכשר למוסד חינוכי, המלמד את המקרא ברוח ביקורת המדעית ואינו מקפיד על קיום מצוות הדת על ידי תלמידיו".

אז אם לנציגי המזרחי מותר לומר זאת, מדוע לנו אסור?

היום אפילו משה גפני לא מעיז לומר זאת בשעה שמאשר תקציבים למוסד זה, ולגרועים ממנו (מבחינה דתית)… מקורות: ויקיפדיה.