גורמים חרדיים תוהים: האם על ההישג היחיד של הסיעות החרדיות שעבורו ויתרו על הכל, עוד יצטרכו להילחם?
מההסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעות דגל ואגודה לבין מפלגת הליכוד, נעלמו כל הסעיפים הקבועים שמככבים בהם במסורתיות מאז החלו הסיעות החרדיות להיות שותפות בקואליציה. מהסכם קואליציוני בן 15 עמודים שנחתם בממשלה הקודמת בשנת 2015, הסכם מפורט בו דרשו הסיעות החרדיות סעיפים רבים המחייבים את המדינה בנושאי דת, ירדו להסכם בן חמשה עמודים המדבר בעיקר על תקציבים וג'ובים.
בהסכם הקודם סעיפים רבים ומגוונים בנושאי דת ומדינה. אפשר לומר, שרובו של ההסכם נסוב סביב הנושא הזה. סעיפים 34-85 הם סעיפים המסדירים את יחסה של המדינה לציבור החרדי בנושאים: שמירת הסטטוס קוו בנושאי דת, כולל התחייבות לטרפד כל הצעה שתעלה בנושאים אלו, שמירת שבת במרחב הציבורי, מניעת פגיעה בשומרי שבת וברגשותיהם, ימנע חילול שבת באזור מגורים חרדי, מניעת חילול קברים, התחייבות לקבורת שדה כהלכה, שמירה על הר הזיתים, מניעת פעילות מסיונרית, גיור כהלכה, הקמת פורום שירותי דת, שמירת מעמד בתי הדין הרבניים, רישום נישואין אך ורק ברבנות, שמירה על כשרות, שכר הרבנים, שמירת עצמאות החינוך החרדי, תקצוב החינוך החרדי, חוק הבטחת הכנסה לאברכים, הכרה בלימודים תורניים לתואר, קצבאות ילדים, ועוד.
כל אלו נעלמו כלא היו מההסכם הנוכחי. נותרו לפליטה רק סעיף עלוב וקצר המדבר על הסטטוס קוו, אך ללא התחייבות כל שהיא לתיקון הפגיעה על ידי חקיקה. ועוד חמשה מילים שמתמצתות את עניין עצמאות החינוך החרדי. עניין שהיה מפורט לפרטיו ופרטי פרטיו בהסכם הקודם.
תמורת הסכם עלוב זה, הסכימו החרדים לכל גחמות נתניהו וגנץ, תוך התחייבות לתמוך בכל החלטות הממשלה רח"ל. כאשר סיעת כחול לבן הצהירה כבר בעבר על חוקי תועבה שבדעתם לחוקק.
כל זאת לא הפריע לעיתוני המפלגה להריע בתרועת ניצחון על ההישג האדיר: הכנסת החינוך החרדי בבסיס התקציב… אשרינו שזכינו.
עכשיו עומד חבר הכנסת אייכלר ודורש קיום ההתחייבות. אך נראה שראש הממשלה ששקוע בניהול ההליך המשפטי וקריאת מאות אלפי עמודי החומר המרשיע, מקוה להתפנות לטפל בנושא הקורונה.
החינוך החרדי יאלץ להמתין…