שוב רואים עד כמה הציבור החרדי אינו מעניין את נציגיו היושבים בכנסת ונהנים ממשכורת שמנה, אך לא מרגישים מחוייבים לכלום. היום נכנסו תקנות הקורונה החדשות לתוקף, אך בניגוד למה שהובטח, בתי הכנסת עדיין מוגבלים, ובמרחב סגור לא יכולים להכנס יותר מעשרים איש.
בעוד מופעי תרבות ואומנות יוכלו להתקיים בנוכחות מאות איש, לפי גודל המקום, בתי הכנסיות נחשבים "מסוכנים" יותר, ועדיין אסור להתכנס לתפילה יותר מעשרים איש. גם אם המקום הוא אולם בן אלפי מ"ר.
הימים הנוראים מתקרבים, ובקרב הציבור דאגה כנה ועמוקה. כיצד נקיים את תפילות הימים הנוראים? וכי נשהה ביום הכיפורים בחום השורר בחוצות? וכי לא נוכל לשמוע את הרינה ואת התפילה מפי בעל התפילה המקובל עלינו? וכי נאלץ לוותר על היכלי התורה והתפילה בימים קדושים אלו?
את קולם של הציבור שותת הדם, אין מי שישמיע. הציבור החרדי, הלמוד סבל בשנים האחרונות, כבר התרגל לקיצוצים וגזירות. די בכך שבעיתון המפלגתי אפשר לצבוע הכל בוורוד, אין שום בעיות, הכל חלק.
תקוותינו, שאולי הימים הנוראים, שלפי איך שהממשלה מתכננת הם הולכים באמת להיות נוראיים, יגרמו לציבור לפתוח את העיניים, ולהבין על מה צריכים להתפלל…
