"זעקה מהר המנוחות":
" הזדעזענו עד עומק השיתין ממראות ועדו ת שהביאו לפנינו מהקור ה בהר
המנוחות בפעיה"ק ת"ו, כאשר בימות הגשמים נתגלה קלונם אנשי חברה
קדישא מסוימים ואנשי הרבנות שהתירו קבורה בקומות, ומה שנקרא על ידם
קבורה רוויה, כאשר רואים שם דם ושומנים מהנפטרים שהתפרקו מגופם
ומונחים בביזיון שאין כמוהו, עד שנשפך דמם בחוצות , וכפי הנשמע עתה
חיברו את הצינורות הללו לבורות הניקוז כדי לחפות על כשלונם בהוספת
חטא על פשע.
כבר כתבנו בעבר , וכך גם דעת גדולי התורה והפוסקים זצוק"ל )מנחת יצחק
חלק י' תשובה קכ"ב(, כי לפי דעת תורה אסור לקבור בצורה כזאת, וכל זה
מלבד מה ש יש להסתפק אם קבורה באופן זה שיכול אח"כ להתגלות נחשב
קבורה, ומסתברא דכיון שהגשמים מצויים ועלול להתגלות, אינו טמון וגנוז
ולאו שמיה קבורה, כי עיקר עניין הקבורה הוא לגונזו גניזה עולמית וכמבואר
בר"ן )סנהדרין מ"ו ע"ב( דאין אדם יוצא חובת קבורה אלא בקבורת קרקע שאין
לך גניזה גדולה ממנה, עיי"ש. והכא שעומד להתגלות אין זה גניזה ואין יוצאים
בה חובת קבורה.
והנה לפנים בישראל במקרים כגון אלו רח"ל היה נהוג לבקש מחילה
מהנפטרים, למנוע חרון אף ה', ואחרי שיקול הדעת נחליט אם לקבוע יום
בקשת מחילה מהמתים, ויועיל בס"ד למנוע הפורענות חס ושלום.
ואף גם זאת שמענו פסק חדש בצבא להתיר לקבור גויים ויהודים יחד סמוך זה
אצל זה, והוא נגד הלכה למשה מסיני שאין קוברים צדיק אצל רשע, וכ"ש לא
גוי אצל יהודי. וכל אלו הם מהזלזול הגדול במתי ישראל, וחלילה לנו להחריש
על כך, ויש לפרסם בקול גדול דעת תורה הברורה בעניני הקבורה ושלא לשנות
מהם כלשהו, ולהשמיע קול מחאה נגד הפורצים והמשנים מדרך המסורה, ויהי
רצון שנזכה בקרוב לקיום היעוד המקווה מתים יחיה א'ל ברוב חסדו, וחרפת
עמו יסיר בביאת גוא"צ בב"א.
