ומפני חטאינו גלינו לארצינו
סיפר רמ"ע הי"ו את אשר שמע בקול ה' בכח מפי רבינו בדרשת "כל נדרי" (בשנת תש"ו) שזעק בקול מר כנגד כת הציונים ורעיונם הטמא לייסד מדינה לישראל שהיא מרידה במלכות שמים, ובתוך דבריו ביום הקדוש אמר רבינו בכאב כי הננו אומרים בתפלת היום "ומפני חטאינו גלינו מארצנו", אך כהיום נוכל לומר להיפך "ומפני חטאינו גלינו לארצנו", כעת כאשר הציונים עומדים להקים את מדינתם הטמאה בא"י, ובחטאינו הגענו לארצנו היכן ששורר מבול של כפירה ומינות רח"ל.
הנהרגים על מזבח הכפירה
פעם אחת הגיע רבינו לישיבתו בין מנחה למעריב ללמוד עם תלמידיו, והרוחות ברחוב סערו אז אודות פעולותיהם הנלוזות של בריוני האצ"ל, רבינו התמלא בכעס וחמה וצעק כי כל מעשיהם הם מרידה באומות ועליה בחומה, באותו זמן נוכח בישיבה איש אחד שבנו נתפס בין הכנופיות הללו, והלה התפאר במסירות נפשם של אותם הבחורים שמוסרים את נפשם למות, כשסיפרו תלמידי רבינו את דבריו לרבינו פרץ בזעקה "וכי מעביר בנו למולך הינה מסירות נפש קטנה?…", והשמיע זאת בשאגה נוקבת עד שכל הנוכחים התמלאו בחרדה.
ציונים ורשעים
שמעתי פעם מחסידים ששמעו מהרה"ק מנאסאד שאמר קודם "תפלת נעילה" בזה"ל: "נישט ווייל זיי זענען ציוני'סטן זענען זיי רשעים, נאר ווייל זיי זענען רשעים זענען זיי ציוני'סטן", והתחיל אח"כ יתגדל ויתקדש שמיה רבא, כן אמר הוא ז"ל קודם תפלת נעילה.
ואני אמרתי שתרווייהו אמת דישנם כאלו אשר בעצם אינם ציוני'סטן, אלא שבשביל שהם רשעים ע"כ הם ציוני'סטן, וכמו"כ ישנם גם כאלו אשר אינם רשעים כ"כ, אלא שבשביל שהם ציוני'סטן ע"כ הם רשעים, ובזה תרווייהו אמת. (קונ' סעודת פורים, משתה יין למרן מסאטמאר, תשכ"ו)
יום המר והנמהר
ביום המר והנמהר (יום הכרזת המדינה) הצטער עצמו מרן זי"ע עד למאוד והלך בחדרו הלוך ושוב מלמעלה למטה בצער גדול, ואמרה לו הרבנית הצדקנית ע"ה שאין ברצונה לומר לו האיך נראה צורתו היום, ענה לה מרן זי"ע במר לבו הטהור יודע אני כי הנני נראה כמי שמשתגע בדעתו, אך האמת לאמיתו שכל מי שאינו נראה היום כן מרוב צער ויגון הרי הוא אפיקורס. (מבאר רבותינו עקב תשס"א)
אם כן למה לי חיים
סיפר הרה"ח ר"ש בראווער ע"ה (לפני הרבה שנים, בבית ידידנו רמ"ב הי"ו, בעת מסיבה של כעשרים אברכים קרובים לדעה) שבימים הראשונים אחרי "הכרזת המדינה" כסלו תש"ח, סגר כ"ק מרן ז"ל מסאטמאר א"ע בתוך חדרו, ולא רצה לראות פני איש, מרוב עגמ"נ והרגשת החורבן של כלל ישראל, עד שאחרי כמה ימים הגיע לו גליון "החומה" והמאמר הראשי הי' "טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך". ופתח כ"ק מרן את הדלת ואמר: "אויב דארטן אויפן פלאץ איז דא אזעלכע יודן איז כדאי צו לעבן", (תרגום: אם שם בא"י יש יהודים חרדים שמבינים את האמת, כדאי להמשיך לחיות..) ע"כ. (מזקנים אתבונן)
